- בִּצָּא
- בִּצָּא(בּוּצָא) בִּיצָּא m. (= h. בִּיצָּה) swamp, pond. Targ. Job 8:11 (Var. כיסנא). Targ. Ps. 69:3 בוצא דמצולהא Ms. (ed. מיא).Pl. בִּצִּין, בִּצַּיָּא, בִּי׳. Targ. Is. 14:23. Targ. Y. II Ex. 8:1 (ed. Vien. בֵּיצַיָּא). Targ. Ezek. 47:11.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
